ראש הממשלה בנימין נתניהו עבר במהלך הלילה (יום א') השתלת קוצב לב במרכז הרפואי שיבא, שבוע לאחר שאושפז בבית החולים בעקבות אירוע שתואר על-ידו כ"התייבשות" שלווה באיבוד הכרה ככל הנראה על רקע בעיית ההולכה החשמלית בלבו. בשבוע שעבר הושתל בגופו של נתניהו מכשיר ניטור קצב לב (הולטר תת-עורי), ובעקבות התרעה שהתקבלה אמש מהמכשיר - הוחלט על השתלה מיידית של הקוצב.
הרופא שהשתיל את קוצב הלב: "ההליך עבר ללא סיבוך"
המרכז הרפואי שיבא מסר כי "במהלך הלילה התריע מכשיר הניטור של ראש הממשלה נתניהו על הפרעת קצב בלבו. בהמלצת רופאיו, הוחלט להשתיל בלבו קוצב לב. ההליך התבצע תחת טשטוש על-ידי פרופ' רועי בינרט ופרופ' איל נוף, ועבר בהצלחה, ללא סיבוכים. מצבו הרפואי של ראש הממשלה טוב, והוא יישאר להשגחה במחלקה הקרדיולוגית בשיבא".
מדוע נזקק נתניהו לקוצב לב?
פרופ' רועי בינרט משיבא הסביר: "זיהינו הפרעת קצב זמנית שאירעה במהלך מוצאי השבת. זו הסיבה שהזמנו את נתניהו בדחיפות לבית החולים להשתלת קוצב הלב. ההשתלה עברה בצורה חלקה, ללא כל סיבוכים, הוא לא נמצא במצב מסכן חיים, הוא מרגיש מצוין וחוזר לשגרת יומו". נתניהו עצמו הסביר בסרטון שצולם לפני ההליך: "לפני שבוע שמו לי מכשיר ניטור. המכשיר צפצף ואמר שאני צריך לקבל קוצב לב. ואת זה אני צריך לעשות עוד הלילה".
בעבר כבר דווח כי נתניהו סובל מבעיית הולכה הגורמת להפרעת קצב בלבו. האירוע שהתרחש לפני שבוע העלה חשד כי בעיית ההולכה גרמה להאטה בקצב הלב כך שהלב לא הצליח להעביר מספיק דם מחומצן למוח. כאשר לא מגיע דם עם חמצן למוח במשך שבע שניות, האדם מתעלף. כאשר לא מגיע דם עם חמצן במשך ארבע דקות, מתרחש נזק בלתי הפיך למוח. קרוב לוודאי שמכשיר ההולטר שאליו חובר זיהה את הפרעת ההולכה, מה שהוביל את הרופאים להחלטה להשתיל בגופו אל קוצב הלב שאמור לזהות האטה בהולכה החשמלית ו"להשלים" את האותות החשמליים באמצעים מלאכותיים (קיצוב).
תפקידו של הקוצב לשמור שקצב הלב לא יהיה איטי מדי. הוא בודק את קצב הלב ללא הרף, וברגע שמזוהה ירידה של דופק הלב, הקוצב ישלח פולסים חשמליים שנדרשים לקצב לב תקין
מהו קוצב לב?
מדובר במכשיר חשמלי זעיר שמיועד לשמור על כך שדופק הלב יפעם בקצב התקין. חלק מהקוצבים מיועדים לסייע לקוצב החשמלי של הלב המצוי ליד העליות, ויש קוצבי לב שאמונים על שליחת אותות חשמליים (קיצוב) לחדרי הלב, כאשר קיימת הפרעה במערכת ההולכה החשמלית.
קוצב נוסף נקרא "דו-חדרי" ותפקידו לטפל באנשים הסובלים מאי-ספיקת לב חמורה, והם נמצאים בסיכון גבוה לפתח הפרעות קצב קטלניות שנקראות טאכיקרדיה חדרית (VT) או פרפור חדרים (VF) ולכן הם כוללים בתוכם גם דפיברילטור לצד הקוצב עצמו.
פרופ' ירון ארבל, קרדיולוג בכיר בבית חולים רפאל ובבית חולים איכילוב מסביר כי "בלב יש מערכת חשמל כמו סיבי חשמל שדואגים שהלב כל הזמן יעבוד. הלב שלנו אמור לעבוד בין 60 עד 100 פעימות בדקה והמערכת החשמלית אחראית על זה. לפי מה שאנחנו מבינים, לפני שבוע השתילו לראש הממשלה שבב תת-עורי שנקרא Cardio R שעוקב אחרי קצב הלב 24/7. אמש מערכת החשמל לא עבדה טוב וההולטר זיהה דופק נמוך, כל דבר כזה יכול להוביל להתעלפויות. אז במצב שכזה משתילים קוצב לב".
נתניהו עדכן על מצבו לפני השתלת קוצב הלב
מה עלול להיפגם במערכת החשמלית של הלב?
"צריך להבדיל בין הפרעות קצב לבין הפרעות הולכה", מסבירה ד"ר ענת מילמן, רופאה קרדיולוגית במכון להפרעות קצב במרכז הרפואי שמיר, "בראשונה קיימים מצבים בהם נזדקק לקוצב דפיברילטור ובשנייה לפעמים נזדקק לקוצב. קיימות הפרעות הולכה שהינן שפירות ואחרות יתקדמו לחסם הולכה מלא אשר יגרום להאטה בקצב הלב ועד איבוד הכרה.
לדברי ד"ר מילמן, סוג הקוצב נבחר על פי מיקום בעיית ההולכה – בעלייה, בחדר או בשניהם. חלק מהקוצבים כוללים גם דפיברילטור, שאמור לטפל במקרים של פרפור חדרים, הפרעת קצב מסכנת חיים.
ד"ר ענת מילמןצילום: דוברות שמירממה מורכב קוצב לב?
הקוצב הזעיר מנטר את מקצבי הלב ומבצע קיצוב חשמלי לצורך הסדרת הפעילות התקינה של שריר הלב. הטכנולוגיה החדשה מבוססת על שילוב שתי פונקציות חישה – זיהוי הפעילות החשמלית של הלב ו"פעולה" – הפעלת כוח חשמלי שמיועד לקצב ולהסדיר את הפעילות החשמלית התקינה של הלב.
איך מתבצעת השתלת הקוצב?
קוצב לב סטנדרטי מושתל בניתוח לתוך כיס תת-עורי באזור החזה. מהקוצב מעבירים אלקטרודות דרך הורידים המובילים אל מדורי הלב. מדובר בניתוח קצר יחסית שנמשך כשעתיים ומתבצע בהרדמה מקומית, משולבת בזריקת טשטוש, לרוב בתרופה "דורמיקום" לווריד. הרופא מבצע חתך קטן מתחת לעצם החזה ויוצר מעין "כיס" שבו מונח הקוצב. האלקטרודות שיוצאות מהקוצב מוחדרות לווריד ראשי הסמוך לכיס הקוצב, ודרך הווריד הן מושתלות לאזורים המתאימים בלב.
פרופ' ירון ארבל מציין כי "קוצב לב זה בעצם סוללה שמחוברת למחשב קטן, משתילים את זה מתחת לעור, המחשב הזה כל הזמן עוקב אחרי קצב הלב. ברגע שקצב הלב יורד יותר מדי, המחשב אוטומטית נותן פולסים חשמליים ומעצבב אותו במקום מערכת החשמל הרגילה של הלב. ברגע שמערכת החשמל חוזרת לעבודה, המחשב מפסיק לעבוד. כלומר, המחשב יכול לקצב 3 פעימות, 10 פעימות, חצי דקה או דקה ויש כאלה שתלויים לחלוטין בקוצב הלב ולכן הוא עובד 24/7. הקוצב יודע כל הזמן לבדוק אם מערכת החשמל הטבעית שלנו חזרה לעבוד. אם היא חזרה לעבוד, קוצב הלב יספיק לעבוד ואם היא לא חזרה לעבוד אז הקוצב ממשיך לעבוד".
הטכנולוגיה אינה בסל לכל החולים הזקוקים לקוצב, בשל מחירה הגבוה, והקוצב ניתן רק למי שאינו יכול לעבור השתלת קוצב עם אלקטרודות, כמו מטופלים עם חסימה ורידית, מטופלים עם סיכון גבוה לזיהום מהשתלה של קוצב רגיל כמו חולי דיאליזה או מדוכאי חיסון
לאחר ההשתלה אמור ראש הממשלה להישאר באשפוז למשך יממה, ואכן בית החולים מסר שנתניהו נשאר להשגחה במחלקה הקרדיולוגית בשיבא.
מה ייחודו של קוצב הלב שהושתל בנתניהו?
בחזהו של ראש הממשלה הושתל קוצב חדיש בשם MICRA, מהקטנים בעולם. גודלו 2.5 ס"מ, קטן ב-90% מקוצב רגיל, והוא ללא אלקטרודות ואף מצמצם את הצלקת בחזה. הטכנולוגיה אינה בסל לכל החולים הזקוקים לקוצב, בשל מחירה הגבוה, והקוצב ניתן רק למי שאינו יכול לעבור השתלת קוצב עם אלקטרודות, כמו מטופלים עם חסימה ורידית, מטופלים עם סיכון גבוה לזיהום מהשתלה של קוצב רגיל כמו חולי דיאליזה או מדוכאי חיסון. עשרות ישראלים כבר עברו השתלה בקוצב החדש. מחקרים קליניים מהשנים האחרונות הראו ששיעור הסיבוכים לאחר השתלת הקוצב החדש היה נמוך ב-60% לעומת קוצבים אחרים, וגם שיעור הזיהומים היה נמוך משמעותית.
הקפסולה מושתלת ישירות בחדר הימני בלב באמצעות צנתור ורידי פשוט דרך וריד המפשעה, ללא ניתוח, יצירת כיס כירורגי בחזה או אלקטרודות. לעומת קוצבי הלב הרגילים הנמצאים בשימוש כיום, הדורשים שימוש באלקטרודות המקשרים בין הלב לקוצב הקפסולה מתפקדת כיחידת קיצוב עצמאית, ללא התקנים נוספים בגוף.
מחירו של הקוצב הוא פי חמישה ממחיר קוצב רגיל. במשרד הבריאות מציינים כי הקוצב האמור אינו נמצא בסל התרופות, אך ניתן בהתוויות מסוימות ובהתאם להחלטת רופא, ללא קשר לכיסוי הביטוחי בקופה ובמימון המדינה, "אין איפה ואיפה", מסרו במשרד.
האם מדובר בהליך רפואי מורכב?
ד"ר אהרן מדינה, מנהל יחידת אלקטרו-פיזיקה בבית החולים שמיר אסף הרופא, הסביר בתוכניתם של שרון כידון וישי שנרב ב-ynet Live: "הרבה מאוד אנשים עוברים השתלת קוצב לב. הפרוצדורה היא לא מורכבת. זה הליך שאפשר לסיים בתוך הרבה פחות משעה והרבה מאוד אנשים בגיל המבוגר עוברים השתלת קוצב לב".
אבל נתניהו טען שהגיע לבית החולים בגלל התייבשות.
ד"ר מדינה: "אני מניח שעקב הנסיבות שהוא סיפר, הסיטואציה שהיה בחום וכו', חשדו שהסיבה לאובדן ההכרה היא התייבשות, וזה כמובן התברר כלא-נכון. התברר שהסיבה שהוא איבד הכרה זה כי ככל הנראה החסיר כמה פעימות, זו הפרעת הקצב המדוברת. הייתה אינדיקציה ברורה להשתיל את המנטר (הולטר), והמנטר הזה זיהה את הפרעת הקצב ולכן הושתל קוצב לב".
לאילו ביקורות יזדקק נתניהו?
כשבוע לאחר ההשתלה עובר המטופל ביקורת שמוודאת שפצע הניתוח במראה תקין, לא מדמם ולא מזוהם. לאחר מכן ימשיך נתניהו בביקורות אחת לחצי שנה אצל הקרדיולוג המטפל שיוודא שהקוצב פועל באופן תקין ושהסוללה בקוצב (שאמורה להחזיק מעמד שנים) מלאה. הקרדיולוג יכול גם לתכנת בהתאם את הקוצב לפי הנדרש כדי להתאים אותו לקצב הלב הדרוש לאורח חייו של נתניהו.
איך מוחלפת הסוללה בקוצב?
לאחר כעשר שנים מוחלפת הסוללה בניתוח זעיר בהרדמה מקומית שבו מוצא הקוצב, הסוללה מוחלפת, לעתים עם החלפת הקוצב כולו לדור חדש יותר, והחזרתם לכיס בבית החזה.
ד"ר אהרון מדינה: "לכל חולה שעובר השתלת קוצב לב אנחנו ממליצים שינוח כמה ימים ולא יחזור לפעילות גופנית מלאה. אנחנו פוחדים מתזוזות, מהנעה של הכתף, מכל מה שקשור בתזוזות כי תזוזות יכולות להזיז את הקוצב"
האם הקוצב משפיע על אורח החיים?
המכשיר כמעט ואינו מורגש ולא צפוי להשפיע על נתניהו. למעשה הקוצב מהדור החדש חסך ממנו גם חלק מתהליך ההחלמה הקיים בקוצבים הרגילים, וגם שם, מסביר ד"ר אהרון מדינה: "ההחלמה מהירה כי ההליך הוא לא מאוד חודרני. עצם הנזק שעושים לגוף שזה חתך קטן באזור החזה השמאלי העליון ומשם דוקרים ומכניסים את החוטים, מזה מחלימים מהר.
"לכל חולה שעובר השתלת קוצב לב אנחנו ממליצים שינוח כמה ימים ולא יחזור לפעילות גופנית מלאה. אנחנו פוחדים מתזוזות, מהנעה של הכתף, מכל מה שקשור בתזוזות כי תזוזות יכולות להזיז את הקוצב", הוסיף ד"ר מדינה.
בימים הראשונים צפוי כאב מקומי שניתן לטפל בו בתרופות משככות כאבים כמו אקמול ואופטלגין. לעתים מוסיפים גם אנטיביוטיקה למניעת זיהומים. הקוצב אינו מפריע לחזרה לעבודה או לביצוע פעילות גופנית. לרוב ממליצים על הימנעות משחייה, סיוע בלבישת ובהסרת בגדים כדי למנוע את מתיחת הזרועות, והימנעות מהרמת משאות כבדים של יותר מ-10 ק"ג. בנוסף יש להימנע מקרבת טלפון נייד לצד שמאל של הגוף סמוך לקוצב הלב.
